מדינת ישראל נ' קצבים בעמק בע"מ ואח'

גזר דין

רקע

1.כנגד הנאשמים – חברה פרטית שעיקר עיסוקה בממכר בשר (להלן: "הנאשמת") ומנהלה הפעיל (להלן: "הנאשם") – הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות לפי פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961.

2.בהתאם לאמור בכתב האישום בו הודו, הורשעו הנאשמים בביצוע 3 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד, לאחר שלא הגישו במועדם את הדו"חות בגין הכנסות הנאשמת לשנים 2005-2007.

3.במקביל ביקש הנאשם לצרף תיק נוסף שעניינו דומה (ת"פ 33050-11-12, שלום-נצרת), ולאחר שנתקבלה בקשתו הודה כי הוא והנאשמת שם (חברה נוספת שעיסוקה בממכר בשר) לא הגישו דו"חות אודות הכנסות הנאשמת הנ"ל בשנים 2007-2010 (4 עבירות), וכי הנאשם לא הגיש דו"חות אודותיו הכנסותיו האישיות בשנים 2008-2010 (3 עבירות).

טיעוני הצדדים

4.ב"כ המאשימה הדגישה בטיעוניה את החומרה הנודעת לעבירות שבנדון, בשים לב לעובדה כי גביית המס מושתת על דיווח אמין ושוטף, בלעדיו נמנעת מפקיד השומה היכולת לשום את מס הנישום כנדרש. עוד ציינה את שתי הרשעותיו הקודמות של הנאשם (הגם שלא בעבירות מס), ואת מחזורי העסקאות הגבוהים של שתי הנאשמות במרבית השנים הרלוונטיות (ובסך הכל של כ-8.5 מיליון ₪). עם זאת ובשל הסרת המחדלים במלואם והעובדה כי שתי הנאשמות אינן פעילות עוד, ציינה כי ניתן להסתפק בעניינן בקנסות, ובעניינו של הנאשם בעונש של מאסר מותנה הנע בין חודשיים לשמונה חודשים לכל דו"ח וקנס בסך 8,500 לכל דו"ח.

5.הסנגור ביקש אף הוא להסתפק בענישה הצופה פני עתיד, ובצידה קנס התואם את מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, קרי שלא יעלה על 200 ₪ לחודש לאחר פריסתו.

בפתח דבריו ביקש הסנגור להדגיש כי המחדלים נשוא האישום נעוצים בהסתבכות עסקית שנבעה מחוסר ניסיון, העסק הראשון שהקים כשל וגרר את הנאשם לחובות עצומים, והניסיונות להבריא את העסק על דרך נטילת הלוואות מהשוק האפור ופתיחת עסק נוסף, נחלו כישלון אף הם. עוד הדגיש כי כיום מצוי הנאשם בפשיטת רגל וחובותיו מסתכמים בסך של למעלה מ-2 מיליון שקלים. בצד האמור הבהיר כי המחזורים הגבוהים של הנאשמות הסתכמו בסופו של יום בדו"חות הפסד, כך שלא נגרם נזק ממשי לקופת המדינה, וכי מעבר לכך יש להביא בחשבון את הסרת המחדלים במלואם, השקולה לחרטה וללקיחת אחריות. לבסוף ביקש להביא בחשבון את העובדה כי לנאשם אין הרשעות קודמות בעבירות מסים; כי הרשעותיו האחרות ישנות מאוד; כי הוא עובד היום כשכיר אצל אביו; וכי הוא נשוי ואב לילד קטן.

6.הנאשם ביקש להוסיף, בדבריו האחרונים לעניין העונש, כי הסתבך כלכלית וכי ניסיונותיו לפתור הסתבכות זו כללו לקיחת הלוואות מגורמים חיצוניים. עוד ציין כי ללא עזרת משפחתו, היה מצבו עגום עוד יותר.

דיון

7.כמצוות סעיף 40ג(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), בבואנו לקבוע את מתחם הענישה ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

חומרת העבירות והפגיעה בערכים המוגנים

8.בתי המשפט שנו וחזרו על ההלכה שנקבעה בעניינן של עבירות מס, לפיה מדובר בעבירות כלכליות הפוגעות בכלל הציבור והעלולות לגרום לתוצאות קשות למשק, לכלכלה ולחברה. בתוך כך נפגעים גם ערך השוויון והנשיאה בנטל (ראו רע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל, תק-על 2004(2), 209).

9.הדו"חות השנתיים שעל נישומים להגיש לרשות המסים יוצרים את הבסיס לקיומה של מערכת המס ולפעולתה התקינה (רע"פ 9/09 מזרחי נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 25/11/08).

אי הגשת דו"ח במועד מונעת מרשויות המס לברר את מס האמת המגיע ולטפל בהליך מסודר בקביעתו של המס וגבייתו (ע"פ (מחוזי-חיפה) 23087-07-11 לזרוביץ' נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 6/10/11, פורסם ב"נבו"). אין חולק איפוא, כי מעשי הנאשמים פגעו ביסודות הדרושים לקיומה של מערכת מסים תקינה ושוויונית.

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה

10.בענייננו נודעת חומרה להתמשכות העבירות ולהצטברותן, וכן לעובדה כי קרו במקביל בשתי החברות אותן פתח הנאשם. באלה יש משום מימד של תכנון ובהתאם לא ניתן להתייחס לעבירות כאל מעשים חריגים או חד פעמיים.

בתוך כך יש לזכור כי מחזורי הנאשמות בשנים הרלוונטיות הגיעו לסכומים לא מבוטלים, והנזק שהיה צפוי להיגרם בגינן, גדול.

מתחם הענישה